במצבים של כאב אנחנו נוטים להיכנס למצב של חוסר תנועה, כיווץ ו"תקיעות".
בכדי ל"שבור" את המעגל הזה צריך ליצור תנועה .
תנועה של עמוד השדרה היא המפתח לריפוי.
עמוד התווך שלנו הינו עמוד השדרה. זהו מבנה גמיש היוצא מבסיס הגולגולת ומגיע עד לאגן.
מבנה של עמוד השדרה בנוי מחוליות, רצועות, שרירים ועצבים. ,החוליות הם אינדיווידואליות המופרדות ע"י דיסקים בין חוליים שעשויים מסחוס סיבי ומוחזקות ע"י רצועות והוא מכיל בתוכו את חוט השדרה ומשמש לו הגנה .
עמוד השדרה מכיל 24 חוליות:
7 חוליות צוואר C1-C7
12 חוליות גביות T1-T12
5 חוליות מותניות L1-L5
בחלקו התחתון של עמוד השדרה נמצאים:
העצה (סקרום) המורכבת מחמש חוליות מאוחות.
ועצם העוקץ (Coccyx, עצם הזנב) המורכבת משלוש עד חמש חוליות (משתנה מאדם לאדם).
שרשרת החוליות מחוברות ע"י דיסק המשמש כבולם זעזועים, מפרקים אשר אחראיים לתנועה בין החוליות.
שרירים, רצועות, גידים ועצבים מפקחים על התחושה בגוף.
הסיבות לכאבי גב:
התפקיד העיקרי של עמוד השדרה הינו חלוקת העומס באופן שווה על מנת לא ליצור לחץ ולמנוע זעזועים.
תפקיד חשוב נוסף הינו תנועתיות בין הראש לרגליים.
הסיבה לרוב כאבי הגב הם בד"כ לא מהחוליות עצמם אלה במבנים שמקיפים אותם כמו: גידים, שרירים, עצמות וכו'.
כאשר העומס לא מחולק באופן שווה מאופן דפוסי התנועה שלנו, הרגלי יציבה שלנו ביום יום, עודף מתח, לחץ, נשימה, שרירי בטן, ורגליים חלשות, עמוד השדרה יכול לצאת מקו האמצע שלו וזה יוצר עומס בשרירים,בעמוד השדרה ובחוליות.
בנוסף בעיות מאיברים פנימיים יכולים לשלוח באופן רפלקסיבי בהתכווצויות בגב.
בעיות של הרגליים והשרירים שלהם, מיקום האגן יכולים להשפיע על כאבי גב.
בד"כ רוב כאבי הגב יסתדרו עד חודשיים ומעבר לכך זה נהפך למצב כרוני שכדאי לטפל בדרכים אחרות.
מהו "הדיסק"?
בין כל אחת מהחוליות מצוי דיסק הפועל כבולם זעזועים ומאפשר תנועה וגמישות בין החוליות .
הוא דומה לסופגנייה בכך שהוא קשיח מבחוץ ובתוכו חומר דמוי-נוזל.
מהי "פריצת דיסק" ?
פריצות דיסק זהו בד"כ תהליך שבונה את עצמו, חוץ ממקרים של תאונות והתנוונות.
אם נשתמש באנלוגית הסופגנייה , עומס יתר על החוליות, כיווץ שרירים לאורך זמן, מאמץ-יתר חוזר ונשנה או תאונת דרכים חמורה גורמים לסדקים בחלק "הבצקי" של הסופגנייה. הדבר גורם "לריבה" לנזול החוצה. מהלך הטבעי של הגוף הוא להתגונן בפני הפגיעה, עקב כך נוצר דלקת באזור והדלקת הופכת לבצקת. הבצקת לוחצת על עצב, המצוי מאחרי הדיסק, וזה גורם לכאבים, הקרנות ולסימפטום הסכיאטיקה.
הסימפטומים שיכולים להצביע על "פריצת דיסק":
כאבי גב קשים בד"כ באזור גב התחתון המונע תנועה. אחר כך, עלול הכאב להיות מוקרן לישבן, לירך, לשוק ולרגל, ייתכן שיורגשו דקירות קלות וישנוניות בשוק וברגל באחת מהרגליים. תיתכן חולשה באחת מהרגלים. פריצת דיסק באזור הגב התחתון היא הנפוצה מבין בעיות הדיסק. עם זאת כשליש מהפריצות מתרחשות באזור הצוואר. בעיית דיסק בעמוד השדרה הצוואר יכולה להקרין לאזור הידיים ולגרום לתחושת נימול, גם במקרים קלים.
כדי לאבחן פריצת דיסק צריך לעשות MRI או CT (כדי לראות שיש שם לחץ על העצב).
צילום רנטגן אינו מראה פריצת דיסק אלה את השינויים הניוונים באזור.
לא ניתן להשיב דיסק למקומו אבל בהחלט ניתן להקל על הכאבים ולמנוע הישנות בעיות גב.
כיצד מטפלים בכאבי גב ובפריצות דיסק?
במקרים של פריצת דיסק על מנת להקל על הכאב יש לטפל במצב הדלקתי לכן הרופאים נותנים תרופות אנטי-דלקתיות.
הגוף בד"כ מתגבר על זה אחרי 3 חודשים.
מעבר לכך ניתן להקל ולחיות עם המצב בשלום ע"י יצירת תנועה ועידוד הגוף לתנועה פנימית, לחילוף חומרים,ניקוז וזרימת דם .
אחד הדרכים החשובים ביותר לכאבי גב בכלל ופריצות דיסק בפרט הינו תשומת לב ליציבה.
שיפור היציבה, לעמידה, הליכה, וישיבה נכונה תוריד בהדרגה את העומס מהגב.
ככל שנכנסים יותר למצב של הגנה, פחד וחוסר תנועתיות סביב המצב הזה, ככה נשארים יותר מכווצים.
השלכות של הכיווצים על הגוף ועל המבנה ברמה מסוימת יכול להיות בלתי הפיך.
לפעמים משכך כאבים יכול להועיל, רק צריך להיזהר כי זה מוריד את אותות האזהרה של הגוף.
קצת הפוגה בכאב יכולה לעזור לתהליך הריפוי, לישון שינה טובה, להרפות כשהכאב בלתי נסבל.
וכן מומלץ מאד לקבל טיפולים ממטפלים מומחים בעניין על מנת שהמצב האקוטי לא יחזור על עצמו ועל מנת לעזור לגוף להתמודד עם הכאב לשינוי התודעה מהפחד שנוצר סביב הכאב ושבירת מעגל .
אחת השיטות שפועלות לרוב בהצלחה רבה היא טכניקות טיפולים מהקשרים שבגוף. תרפיה של הגוף ע"י מגע ותנועה מודעת וע"י התאמת תרגילים מאד פשוטים כמו תנועת קטנות של האגן, ומודעות ליציבה כגון:ישיבה על עצמות הישיבה וכ'ו ,
מה ניתן לעשות בבית:
במצבים אקוטיים – להניח על האזור קרח, קור יותר עוזר. ( לפעמים גם חום, רצוי לשים לב מה מקל יותר).
בשלב אחרי האקוטי – חצי דקה קר, 2 דקות חם במקלחת או מגבות קרות/חמות.
בשכיבה על הגב:
* להניח כריות מתחת לברכיים בגובהה שמקום הכאב אינו מורגש, בעצם לנטרל את הגב מהעומס.
בשכיבה על הצד:
* להניח כרית בין הירכיים.
בישיבה :
*לשבת בלי לשכל רגליים,
*לשבת כאשר כפות הרגליים על הרצפה בזווית של 90 מעלות מהגוף, לשבת על עצמות הישיבה, ניתן להניח כרית מתחת לישבנים על מנת לזהות אותם, ולתת תמיכה בגב עם כריות במידת הצורך.
ניתן גם לשבת על כסא ולהישען אחורה, אך יש לשים לב שהישבן צמוד לגב הכסא ועדיין כפות הרגליים מונחות על הרצפה.(ניתן לשים הגבהה לרגליים.)
בעמידה:
*להקפיד על חלוקת משקל שווה על שתי הרגליים.
*להתחיל את התנועה מהרגל או הצד שפחות כואבת, להימנע מתנועות חדות ופתאומיות.
*תנועות קטנות ועדינות מאד של האגן קדימה ואחורה וניתן גם בסיבובים קטנים .
יש לשים לב ולהקשיב לגוף מה נכון לו ומה לא. איפה אני יכול ומה אפשרי בשבילי ובשביל הגוף שלי.
להקשיב לגוף שלנו ולחכמה השוכנת בתוכו.
